"לתפור את הלבבות" – איך עושים את זה בפועל? שי קלך מתארח אצל הרב אורי שרקי במסגרת "סוגיה ישראלית".
להצטרפות לסוגיה ישראלית: https://sugiayisraelit.com/
בקישור נמצאים הנושאים שיידונו בתקופה הקרובה, ובנוסף, כל שבוע תהיה התייחסות לאקטואליה ישראלית ייחודית!
להלן נקודות מרכזיות מהדיון שהתפתח בשאלות יסוד על מהות האחדות, המציאות והייעוד של מדינת ישראל.
1. פרדוקס האחדות: מה עושים כשאחיך קודח חור בספינה?
הדימוי המרכזי כאן הוא משל הספינה של חז"ל, המייצגת את גורלנו המשותף.
גישת שי קלך: אחדות של שורדים
האבחנה: המציאות היא שדה קרב. ישנם "קודחים" בספינה – גורמים פנימיים הפועלים באופן אקטיבי נגד האינטרס הלאומי. להתעלם מהם בשם "אחדות" נאיבית זהו מתכון לטביעה.
הפתרון: הבחנה בין ידיד לאויב (קרל שמיט). חובתנו הראשונה היא לספינה, לא לקודח. יש לזהות את הגורמים המזיקים, להתעמת איתם ולנטרל את פעולתם. האחדות האמיתית היא ברית הדמים של אלו שמבינים את הסכנה ומוכנים להילחם עליה יחד.
במילה אחת: ריאליזם.
גישת הרב אורי שרקי: אחדות של מרפאים
האבחנה: הקדיחה היא סימפטום של כאב, של שבר, של תחושת ניכור. מאבק בקודח רק יחמיר את המצב.
הפתרון: הבנה וחמלה (בית הלל, נלסון מנדלה). לפני שמתעמתים, יש לשאול "מדוע אתה קודח?". יש להקשיב לכאב, להכיל את המורכבות ולנסות לרפא את השורש שהוביל לפעולה ההרסנית. האחדות האמיתית נובעת מיצירת מרחב של ריפוי שבו גם הקודח יכול להניח את המקדחה.
במילה אחת: חסד.
2. טבעה של המציאות: האם אנו חיים בתוך "מטריקס"?
הדימוי המרכזי הוא התרדמה הקולקטיבית והבחירה בין הגלולה האדומה לכחולה.
גישת שי קלך: הגלולה האדומה של ההתעוררות הפוליטית
האבחנה: אנו שרויים בתרדמה, בתוך "מטריקס" פוליטי. הדמוקרטיה היא אשליה, והכוח האמיתי מוחזק בידי "מדינת עומק" לא נבחרת.
הפתרון: התעוררות כואבת. יש לנפץ את האשליה, גם אם זה כרוך במשבר אמון ובזעזוע. יש להכיר במציאות כפי שהיא – מאבק כוח – ולהשיב את הריבונות לעם. ההתעוררות היא למציאות של מאבק.
במילה אחת: התפכחות.
גישת הרב אורי שרקי: ההתעוררות הרוחנית מהשכחה
האבחנה: התרדמה אינה קונספירציה פוליטית, אלא שכחה רוחנית. שכחנו מי אנחנו, מה ייעודנו, ואת שאלות העומק של הקיום.
הפתרון: התעוררות פנימית. יש להתחבר מחדש ל"נשמת העומק" שלנו, לחוכמה ולמסורת היהודית. ההתעוררות אינה למציאת אויב חדש, אלא לגילוי מחודש של העצמי. ההתעוררות היא למציאות של משמעות.
במילה אחת: התעלות.
3. ייעוד ישראל: ספרטה, אתונה או ירושלים?
הדימוי המרכזי הוא המתח בין הגוף הלאומי לנשמה הלאומית, כפי שמשתקף במודלים ההיסטוריים ובהגותו של הראי"ה קוק.
גישת שי קלך: מודל ספרטה – הגוף קודם לנשמה
האבחנה: אי אפשר להיות "אור לגויים" כשהבית עולה באש. הגוף הלאומי פצוע, מותקף וריבונותו בסכנה.
הפתרון: ביצור המבצר. יש להתמקד ב"אידאה הלאומית": ניצחון צבאי, ריבונות בלתי מתפשרת, חיזוק הגוף. האור יהיה תוצאה של הכוח, הברק המוחזר משריון חזק. מדינה חזקה היא תנאי מוקדם לכל השפעה רוחנית.
במילה אחת: עוצמה.
גישת הרב אורי שרקי: מודל ירושלים – הנשמה היא מקור הכוח של הגוף
האבחנה: הגוף חלש כי הנשמה חלשה. עוצמה צבאית ללא ייעוד רוחני היא גולם ריק מתוכן.
הפתרון: טיפוח המגדלור. יש לשים דגש ולהאיר מתוך ה"אידאה האלוהית": המסר המוסרי והאוניברסלי של ישראל לעולם. הכוח הפיזי הוא רק הכלי שנועד להגן על הלהבה. טיפוח הלהבה הוא זה שייתן כוח ועמידות לכלי עצמו. מדינה בעלת משמעות היא תנאי מוקדם לעוצמה אמיתית.
במילה אחת: ייעוד.
