ספר בראשית 12# – יום השבת – איחוד מזרח ומערב (קהילת בית יהודה)
פרשת בראשית פרק א פסוקים יב-טז
אין טעם העץ כטעם הפרי זה אומר שיש הפרש בין האמצעי לבין המטרה, ורוב העיסוק שלנו בעולם או באמצעים ומעט מאוד במטרה. הצד הטוב שבזה הוא שכל אותם דברים רבים בהם אנחנו עסוקים הם אמנם אינם המטרה אבל בכל זאת הם משמשים למטרה. יש אחדות אורגנית בין הדברים שאנחנו עושים כאמצעי לבין המטרה.
היום הראשון והיום הרביעי עוסקים באותו הנושא: האור! האור – סטאטי; המאורות – אור בתנועה. וכך גם היום השני והיום החמישי. ביום השני – רקיע וים; ביום החמישי: עופות – תנועת חיים ברקיע; דגים – תנועת חיים בים. וכן היום השלישי והיום השישי. ביום השלישי – יבשה וצומח; ביום השישי: יבשה בתנועה – אדם; צומח בתנועה – בעלי חיים.
שני הצדדים האלה בימי הבריאה – סטאטי ודינאמי – באים לידי ביטוי באופן הכפול שבו התרבות האנושית תופסת את העולם: מזרח ומערב; קביעות וקידמה.
הבדל נוסף: בסיומו של היום השישי יש שבת. ואילו אחרי היום השלישי אין שבת. זה בא לומר לנו: בעולם סטאטי אין מטרה, ואילו בעולם דינאמי יש לאן להגיע – ליום השבת. אולם מה עושים ביום השבת? את מה שעושים בשלושת הימים הראשונים, נחים. אלא שיש הבדל בין מנוחה שהיא אחרי עמל למנוחה שלא קדם לה עמל. אפשר לומר שביום השביעי יש גם מנוחה וגם זכר לתנועה הקודמת – כלומר, אני נח מן התנועה. איפה התרבות של עם ישראל נמצאת, במזרח או במערב? התשובה היא שאנחנו באמצע. באמצע יש לנו את יום השבת שבו יש תנועה ועמידה כאחד.
שורשי האינטואיציות של התרבויות האנושיות כבר נמצאים בתוך מעשה בראשית.
"וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים". לכוכבים יש חיים ומטרות משל עצמם, ואילו התועלת שיש לנו מהמאורות על ידי נתינת קצב לזמן זה לא חלק מהתכנית המקורית אלא נספח נלווה.
לִמְאוֹרֹת֙, בלי ו"ו, מלשון מארה. לעומת האור של היום הראשון שהוא אור אינסופי, מופשט, כאן יש אור מוקטן כיון שהוא תלוי בכלים – שמש וירח – ועל כן יש בו מארה, יש בו חיסרון. וזה בא לידי ביטוי גם בכך שבמקום שני מאורות גדולים, יש בביצוע אחד גדול ואחד קטן.
שיעורי הרב אורי שרקי בספר בראשית שניתנו במסגרת השיעור היומי בקהילת "בית יהודה" – כל שיעור באורך עשר דקות בדיוק.
להצטרפות לשיעור היומי לחצו כאן
ווטסאפ: http://tiny.cc/yomiravcherki
טלגרם: https://t.me/yomirc
לפניות: