ספר בראשית 21# – נהרות, אורות ותרבויות (קהילת בית יהודה)
פרשת בראשית פרק ב פסוקים י-טו
"נהר יוצא מעדן"- יש אור שבא מעדן להשקות את הגן. אנחנו אמנם נתונים בתוך ההווה אבל אנחנו מוארים מן העתיד, העדן. כלומר, מהמקום שבו אנחנו נמצאים אנחנו שואפים להתעלות למקום עליון יותר.
"ומשם יפרד והיה -בעולמנו- לארבעה ראשים". כל תרבות לקחה כאידאל חלק ממה שהיה מאוחד בתוך גן עדן.
אין תרבות גדולה שלא בנויה על איזה שהוא מקור מים משמעותי. הנהרות הם מייסדי התרבויות.
פישון – נילוס – מצרים
גיחון – גנגס – הודו
חדקל – אשור
פרת – בבל
ארבעה נהרות כנגד ארבע מלכויות. מה שקבוע הוא שיש ארבעה. 'ארבע זה הפירוד', אומר המהר"ל. אבל באיזה אופן הארבעה, ה'פירוד' הזה, באים לידי ביטוי – זה יכול להשתנות לפי אופציות היסטוריות שונות.
"הוא הסובב" – בעולמנו הסיבתיות, קוזאליות, גורמת לכך שאין לנו יחס ישיר אל הא-לוהות.
וַיִּקַּ֛ח ה' אֱ-לֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם – לקחו בדברים, (כמו אצל קרח), שכנע אותו לקבל על עצמו את משימת האדם.
לקחו מארץ ישראל, מעולמנו – השורש הטבעי של האדם הוכנס לתוך העולם האידיאלי, וזה כבר ההתחלה של האפשרות של נפילת אדם, כי יש לו לאן ליפול, אל המקום שממנו הוא בא.
"לעבדה ולשמרה". גן זה לשון זכר. אלא הפירוש הוא: לעבוד ה"א ולשמור ה"א. "בה"א בראם". האות האחרונה של שם הויה. המקום של עבודת האדם זה השלמת שם הויה. י-ה-ו זה הפעולה הא-לוהית; ה"א זה שיתוף הפעולה בין הבורא לבין האדם.
הזוהר אומר כפשוטו: "לעובדה" – מצות עשה, "לשומרה" – מצות לא תעשה. וזה מיד המשך הפסוקים.
שיעורי הרב אורי שרקי בספר בראשית שניתנו במסגרת השיעור היומי בקהילת "בית יהודה" – כל שיעור באורך עשר דקות בדיוק.
להצטרפות לשיעור היומי לחצו כאן
ווטסאפ: http://tiny.cc/yomiravcherki
טלגרם: https://t.me/yomirc
לפניות: