
ספר בראשית 24# – שם – מטרה ומשימה (קהילת בית יהודה)
פרשת בראשית פרק ב פסוקים יח-כא
עולמו של האדם מתפשט גם על עולם בעלי החיים. בעלי החיים והאדם נמצאים במערכת אורגנית אחת, באופן שיש איזושהי סולידריות בין עולם החי ובין עולמו של האדם. לכן בעלי החיים מובאים אל האדם, כי הם שותפים בעולמו.
בעברית למילה "שם" יש משמעות נוספת – מטרה. כמו שאומרים "לשם מה". אפשר לומר שדרך השם של הדבר אפשר להבין גם מהי מטרת קיומו. לכן כאשר יש לאדם שם זאת גם משימה. אנחנו רואים בתורה בכמה מקומות שינויי שמות במובן הזה של שינויי מגמות בחיי האדם.
זה מסביר את הדברים המוזרים שיש במדרש שאדם בא על כל החיות, משכב בהמה כללי של כל היש כולו, "ולא נתיישבה דעתו עד שנבראת לו אשתו". מה זה "בא על כל החיות"? מדובר במובן האידאי של הדבר, הוא מחפש את בת זוגו. לפי זה יוצא שבת זוגו היא התמצית של כל עולם החי. לכן נאמר בסוף פרק ג': "ויקרא האדם את שם אשתו חווה כי היא היתה אם כל חי". לפני שהיא היתה חווה היא היתה אם כל חי, ושמה היה חיה. "חוה" זו ירידה ממצב של חיה למצב של חוה; כמו שמצאנו בשמו של הקב"ה – י"ה שהופך בסוף לו"ה. כשאנחנו מדברים על המציאות העכשווית, ההווית, זה הופך להיות ו"ה. אפשר לומר שב"חיה", בת זוגו של אדם הראשון, נמצאת באופן תמציתי כל החַּיּות שבעולם, או אם נרצה- כל החווייתיות שבעולם.
"ויפל ה' א-לוהים תרדמה על האדם וישן". תרדמה זה אובדן ההכרה. המדרש אומר שכאשר המלאכים ראו את אדם הראשון נרדם הם אמרו לקדוש ברוך הוא: זה מה שבראת?! הוא איבד את ההכרה אז מבחינתם הוא כבר איבד את המהות שלו. אבל הקדוש ברוך הוא כן עשה את זה, כי הוא יודע שההתפתחות של האדם עוברת דרך מצב של אובדן הכרה. כלומר, כדי להתפתח מזהות לזהות צריך להיות מצב של העדר זהות, ואת זה עושה השינה.
דבר מאוד חשוב: לא כתוב כאן ובשום מקום שהוא התעורר. מזה אנחנו מבינים שהאדם רדום עד עצם היום הזה. כלומר, אנחנו לא רואים את המציאות כפי שהיא באמת. זה דומה קצת לאדם שבשינה שלו מישהו מנער אותו: תתעורר! תתעורר! הוא לא מתעורר אבל הוא מרגיש שמשהו בא מבחוץ. זה מאוד חשוב כדי ליצור את האוטונומיה של ההכרה של האדם.
שיעורי הרב אורי שרקי בספר בראשית שניתנו במסגרת השיעור היומי בקהילת "בית יהודה" – כל שיעור באורך עשר דקות בדיוק.
להצטרפות לשיעור היומי לחצו כאן
ווטסאפ: http://tiny.cc/yomiravcherki
טלגרם: https://t.me/yomirc
לפניות: