
ספר בראשית 30# – התיקון – הכרת הטוב והלל על הגאולה (קהילת בית יהודה)
פרשת בראשית פרק ג פסוקים יא-יד
"הֲמִן העץ". עצם ההתנסחות באופן כזה מראה אפשרות לחשוב על ספק. לכן אמרו חז"ל: "הָמָן מן התורה מנין?". המן הוא שורש עמלק, ועמלק בגימטריה ספק, והוא מופיע כאשר ישראל שואלים: "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", כלומר כשיש ספק בנוכחות הא-לוהית בעולם. וכל זה מתחיל מזה שהקדוש ברוך הוא נתן מקום לספק הזה במילה: "הֲמִן". הֲמִן — הָמָן.
וכן, עצם זה שאדם חוטא זה יוצר את החלל הזה שבו יש כביכול אוטונומיה לאדם במנותק מרצון הבורא. וזה האפשרות של הספק.
כך שהספק שורשו במקום גבוה מאוד – באפשרות שנתן הבורא לאדם לחטוא.
חטא ראשון יש לו ממד מסוים של שגגה. החטא השני, כשהוא "שונה באיוולתו", זה החטא באמת.
אם כן, עיקר חטאו של אדם הראשון הוא החטא השני – כפיות הטובה. כאשר אדם כופר בטובה הוא הופך לבועה אוטונומית שמתנתקת משורש החיים ומזה נובעים כל החטאים. לכן התיקון של חטא אדם הראשון הוא הכרת הטובה.
מכאן המרכזיות העצומה שיש לאמירת ההלל ביום העצמאות – לא להיות כפויי טובה כלפי מי שגאל את ישראל. המבחן של חזקיהו האם יוכל להיות המשיח או לא הוא ביכולת שלו לומר הלל כאשר ישתחרר מעולו של סנחריב.
עיקר החטא היה האכילה מן העץ ולא אכילת הפרי. כלומר, נתינת מעמד מרכזי לאמצעי במקום למטרה.
בעל 'הסולם': "ואוכל!". צריך להבין את זה מלשון חוצפה: אני מתכוון לאכול עוד פעם! אכלתי ואוכל! אמנם בפעם הראשונה אכלתי בלי תיקון אבל המטרה שלי שאני אוכל בתיקון.
"השיאני"? יש או אין. כלומר, הנחש הכניס את הספק לגבי הנוכחות הא-לוהית, "היש ה' בקרבנו אם אין".
א-לוהים לא שואל את הנחש 'מה עשית' כלומר למה עשית, אלא אומר: "כי עשית זאת", כדי לא לתת פתח לנחש. אבל זה קצת תמוה, איפה הצדק פה.
זה מלמד אותנו שיש פה איזשהו סוד מאחורי הדברים והוא שהתהליך שהביא להתדרדרותו של האדם בעצם היה צפוי מראש. זה בעצם חלק מ"משחק מכור", אפשר לומר, אלא שזה לא חינוכי לומר את זה, לכן זה נעלם.
שיעורי הרב אורי שרקי בספר בראשית שניתנו במסגרת השיעור היומי בקהילת "בית יהודה" – כל שיעור באורך עשר דקות בדיוק.
להצטרפות לשיעור היומי לחצו כאן
ווטסאפ: http://tiny.cc/yomiravcherki
טלגרם: https://t.me/yomirc
לפניות: