ספר בראשית 37# – קין והבל – המצרי ומשה (קהילת בית יהודה)
פרשת בראשית פרק ד פסוקים ט-יב
שני מסלולים לעשות רצון ה' – דרך הטוב ודרך הרע. הטענה של קין: נכון, אני בחרתי להרוג את הבל, אבל מה שנעשה זה רצונך. עונה לו ה': "מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ"! – אתה! עשית לפי השיקולים שלך ולא לפי השיקולים שלי! כוונתך היתה לרצות את יצרך ולכן אתה נידון לפי כוונתך.
ב"מדרש פטירת משה רבינו" יש תיאור של שיחה בין הקדוש ברוך הוא למשה לפני מותו בה משה מנסה לדחות את הסיבות למותו. בסוף אומר לו הקדוש ברוך הוא: אתה הרגת את המצרי בלי לשאול אותי! אמר לו משה: אני הרגתי אחד, אתה הרגת את כולם! ענה לו ה': "אני בידי להחיות אותם, אתה אין בידך להחיות", ואז משה הסכים שנשמתו תצא מן העולם. אולם יכול היה משה להקשות: גם את המצרי שהרגתי אתה יכול להחיות, ואם אינך מחיה סימן שאתה מסכים! אלא שמשה הבין שאדם נשפט לפי הפרמטר שלו.
כאשר אדם חוטא הוא מאמץ את המעשה אליו; כשהוא עושה תשובה הוא מפסיק לאמץ את המעשה וזה חוזר לקדוש ברוך הוא שמשתמש בו למה שהוא רוצה, וזאת הבחינה של הפיכת הזדונות לזכויות.
לפי הקבלה המצרי שהרג משה הוא גלגול של קין ומשה הוא גלגול של הבל; בעצם הוא מחזיר לו.
מדוע העונש של קין הוא "נע ונד"? ומה הקשר לאדמה? מה שהביא לאלימות זה הריתוק של קין לאדמה ("עבד אדמה", בלי וא"ו) מצב הגורם לו לשכוח את העולם הערכי. עליו להיות נע ונד, להפוך להיות הבל וכך יופיע התיקון.
וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־ה' גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא.
הפשט: העוון גדול, אין לי תיקון! אבל ניתן גם להבין את זה על דרך הטרוניא: גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא!?: 'אתה נושא את כל העולם כולו, אינך יכול לשאת את עווני?!' (חז"ל). כלומר: מה אכפת לך?? או: אני לא בסדר, אבל לך מה זה משנה??
הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה.
לאן הוא הולך? לכדור הארץ יש פנים ואחור. לכן אמרו חז"ל: "פנים" – זה הצד של ארץ ישראל, חצי הכדור שבמרכזו נמצאת ארץ ישראל. והחצי השני – זה אחור.
קין מייסד תרבות שהיא הצד ההופכי של העולם.
הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר. כלומר: מה המשמעות של עולם שמאחורי ה'?? צריך לתת משמעות גם לזה.
וְהָיָ֥ה כׇל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי. כביכול הוא עזוב על ידי השכינה.
(שאלות על שיעורים קודמים:
באיזו סיבה אדם אכל מן העץ אם חווה נתנה לו מן הפרי?
תשובה: בעץ הדעת טעם העץ וטעם הפרי היה שווה. מה שקובע האם זה פרי או עץ זו הכוונה של האוכל. חווה מכוונת אל המטרה לכן אצלה זה פרי, אדם מכוון אל האמצעי ולכן אצלו זה עץ).
שיעורי הרב אורי שרקי בספר בראשית שניתנו במסגרת השיעור היומי בקהילת "בית יהודה" – כל שיעור באורך עשר דקות בדיוק.
להצטרפות לשיעור היומי לחצו כאן
ווטסאפ: http://tiny.cc/yomiravcherki
טלגרם: https://t.me/yomirc
לפניות: